הנאמן טען שבעלי קבוצת חפציבה לשעבר השקיע כ-2.8 מיליון שקל בבניית חלק מבית הורי אשתו, ולכן הוא נמצא בבעלותו. ביהמ"ש קבע: הטענה לא הוכחה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בקשה שהגיש הנאמן בהליך פשיטת הרגל של בועז יונה, בטענה לזכויות בנכס בכפר שמריהו שרשום על שם הוריה של אשתו. הנאמן טען שיונה מימן את בניית החלק המערבי של הנכס ונהג בו מנהג בעלים במעין "עסקת קומבינציה" בין הזוג יונה לבין ההורים, אבל השופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה שהדברים לא הוכחו.
יונה היה אחד הבעלים של קבוצת החברות "חפציבה" עד קריסתן בראשית אוגוסט 2007, אז החלו להתנהל נגדן הליכי פירוק. במקביל ניתן צו כינוס לנכסי יונה וב-2009 הוא הוכרז פושט רגל. הנתבעים בהליך זה הם הוריה של רעייתו תמר יונה. הנכס שבמחלוקת הוקם על קרקע שהייתה שייכת להורי האם מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא כולל שני אגפי מגורים, אגף מערבי ששימש גם את יונה ובני משפחתו עד שעזב את הארץ ביולי 2007, ואגף דרום-מזרחי שבו התגוררו ההורים.
טענתו העיקרית של הנאמן הייתה שערב תחילת הליכי חדלות הפירעון היה יונה הבעלים של מלוא הזכויות באגף המערבי של הנכס. הוא התבסס בין היתר על הצהרות הון של יונה מ-1997 ו-2002 שבהן הציג כנכס מקרקעין את כלל העלויות ששילם בעבור בניית הבית בסכום כולל של כ-2.8 מיליון שקל. עוד טען הנאמן כי רשימה שנתפסה על ידי הרשויות בעת מעצרו של יונה, שבה צוין בכתב ידו בין היתר "להשכיר את הבית בכ. שמריהו", מעידה שנהג באגף המערבי כמנהג בעלים.
הורי אשתו טענו מנגד כי התביעה מופרכת ומבוססת על השערות וחשדות לא מוכחים. לדבריהם, יונה ואשתו רק מימנו את שדרוג סטנדרט הבנייה של האגף המערבי ואת הוספת בריכת השחייה המשותפת לשני האגפים, ובתמורה העניקו להם ההורים באופן וולנטרי זכות שימוש באגף המערבי בסופי שבוע ובחגים. הם הדגישו כי פרויקט הבנייה בוצע בעיקר ממשאביהם העצמיים וכי הסכומים שבני הזוג יונה תרמו לבנייה היו קטנים יחסית לאלה שהם עצמם השקיעו בבניית הבית.
ואכן, השופטת אסתר נחליאלי חיאט דחתה את התביעה וציינה שהנאמן לא זימן לעדות את יונה ומדובר בחסר מהותי. "כדי להרים את הנטל הכבד היה על התובע להציב ראיות ממשיות ולא להסתפק במסמכים רבים כמו גם בעדים שלא ממש יודעים ויכולים לתת מענה", כתבה.
בהתייחס להצהרות ההון פסקה השופטת שהנאמן לא הוכיח את טענתו וכי אין תשובות ברורות וחד משמעיות לשאלה עבור איזו בנייה בוצע התשלום המופיע בהצהרה בסך של 2.8 מיליון שקל. היא הוסיפה כי לא התרשמה שההבנות בין ההורים לבין בתם וחתנם בנוגע לשימוש באגף המערבי משכללת אותן לכדי קיומה של "עסקת קומבינציה" שמשמעה כי ליונה זכות בעלות באגף המערבי בתמורה להשקעתו בבנייתו. הנאמן חויב בהוצאות בסך 40 אלף שקל.
