חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדלות פירעון ושיקום כלכלי – ועד קבלת הפטר | עורך דין נתנאל אמויאל

מבוא

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק החדש יוצר מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים.

• הליכי חדלות פירעון של חייבים שהם יחידים אשר נפתחו לאחר תאריך ה-15/09/2019 יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, התקנות הרלבנטיות והוראות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכונס הרשמי).
• הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לכניסת החוק ימשיכו להתנהל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

מטרות החוק החדש

החוק החדש מגדיר שלוש מטרות עיקריות:

1. להביא ככל הניתן  לשיקומו הכלכלי של החייב.
2. לפרוע כמה שיותר מחובות החייב לנושים.
3. לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

מושגים מרכזיים

• ממונה– הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי  הוא הרשות המנהלית של המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון
• נאמן– עו"ד או רואה חשבון מהשוק הפרטי אשר עבר תהליך מיון קפדני (בהתאם להוראות החוק) על מנת להיכלל ברשימת הנאמנים  המסייעים לממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון, ובהתאם לסמכויות המוקנות לו על פי החוק.
• חייב שהוא יחיד– אדם פרטי, אשר יכול להיות גם "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", אך לא תאגיד.
• נושה– מי שחייבים לו כסף או רכוש גם במקרה שהחוב הוא עתידי או מותנה.
  • נושה בדין קדימה–  הוא מי שהחוק קבע לגביו שהחוב שלו קודם לחובות אחרים.
  • נושה מובטח– הוא נושה אשר בידיו בטוחה להבטחת תשלום החוב.
• צדדים בהליך – כל הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון על פי הוראות החוק. על פי רוב, הצדדים העיקריים בהליך הם החייב, הנושים, הנאמן והממונה. ייתכנו בעלי עניין נוספים אשר יתווספו כצד להליך.
• צו לפתיחת הליכים– זהו צו הניתן על ידי הממונה, כאשר מוגשת בקשה על ידי חייב . הצו קובע חובת תשלום חודשי, חובת הגשת דו"חות על הכנסות והוצאות התא המשפחתי והגבלות אשר יחולו על החייב כגון, עיכוב יציאה מן הארץ ומגבלות נוספות הקבועות בחוק. כמו כן, הצו מקפיא ועוצר הליכים משפטיים המתנהלים כנגד החייב (למעט הליכים פליליים). הצו מועבר לחייב ולנושים ומפורסם לציבור הרחב.
• בירור– פגישה המתנהלת בדרך כלל במשרדו של הנאמן ומטרתה לברר כיצד החייב נקלע לחובות ומהן הנסיבות אשר הביאו לפתיחת הליך חדלות הפירעון, להשלים פרטים ומידע על אודות החייב, לגלות נכסים מהם  ניתן לפרוע על מנת להחזיר את החובות ולפרט על אודות התנהלות החייב מאז פתיחת ההליך.
• דו"ח ממצאי בדיקה – זהו דו"ח המוגש על ידי הנאמן לממונה בסיום תהליך בירור, וכולל פרטים מלאים אודות החייב, עסקיו, הנסיבות שהביאו לפתיחת הליך חדלות הפירעון, נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות ופרטים אודות התנהלות החייב מאז פתיחת ההליך.
• תכנית לשיקום כלכלי– זוהי המלצה המוגשת על ידי הממונה לבית המשפט ובה מציע הממונה מתווה לשיקום כלכלי של החייב. המתווה כולל המלצה לתכנית תשלומים לחייב (גובה תשלומים ומשך הזמן שהחייב ישלם את התשלומים), פירוט הנכסים של החייב שימומשו כדי לשמש לפירעון החובות ותנאים המגדירים את הפטור מהחובות שיינתן לחייב לאחר שיעמוד בתכנית לשיקום כלכלי. במסגרת התכנית לשיקום כלכלי רשאי הממונה להמליץ כי על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. במקרים בהם החייב אינו יכול לעמוד בתשלומי החזר, יכול הממונה להמליץ בתכנית לשיקום כלכלי על  הפטר לאלתר.
• הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה– הוראות החוק קובעות כי במקרים מסוימים, כאשר בית המשפט מתרשם בהתאם לנסיבות המקרה, כי הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה תסייע לשיקומו הכלכלי של החייב, ההכשרה תהווה חלק מהתוכנית לשיקום כלכלי ותנאי למתן ההפטר.
• צו שיקום כלכלי– צו הניתן בדיון על ידי בית המשפט וקובע תכנית פירעון (המבוססת על התכנית לשיקום כלכלי שהמליץ הממונה). הצו קובע תשלומים שהחייב ישלם למשך תקופה מוגדרת, נכסים אשר ישמשו לפירעון החובות לנושים, כיצד ימומשו הנכסים , אילו הגבלות יחולו על החייב במהלך קיום תכנית הפירעון. במקרים מסוימים צו השיקום הכלכלי יכלול חובה לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. כמו כן, הצו קובע מהם החובות מהם החייב לא יהיה פטור בעתיד לאחר שיעמוד בהוראות ותנאי הצו, בהתאם להוראות החוק.
• הפטר– פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, שניתן לאחר שעמד בתנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.
• הפטר לאלתר– פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, והניתן יחד עם הצו לשיקום כלכלי במעמד דיון בבית המשפט. צו זה יינתן במקרים בהם יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון.
• קופת הנשייה – קופה המתנהלת במשרדי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואליה מועברים התשלומים שהחייב משלם והכספים המתקבלים כתמורה עבור מימוש נכסים במהלך הליך חדלות הפירעון.

הליך חדלות פירעון לחייב יחיד שנפתח ע"י החייב עצמו

תנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון על ידי החייב 

1. החייב הוא יחיד, עוסק מורשה או עוסק פטור, אך לא תאגיד.
2. חובותיו עולים על סכום של 50,152 ₪. בנסיבות מיוחדות ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון גם כאשר החובות נמוכים יותר.
3. החייב בעל זיקה (קשר) לישראל, ועומד לפחות באחד מהתנאים הבאים:
4. מרכז חייו במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוא בישראל.
5. מרכז חייו במהלך 6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה הוא בישראל.
6. החייב מנהל עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.
7. החייב בעל נכסים בישראל במועד הגשת הבקשה.
8. תשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים
9. חייב אשר אינו זכאי לסיוע משפטי יחויב בתשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים במעמד הגשת הבקשה.
10. חייב הזכאי לסיוע משפטי מן הלשכה לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה במעמד הגשת הבקשה. האגרה תיגבה, ככל האפשר, בהמשך ההליך מקופת הנשייה.
11. הגשת  מסמכי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים מלאים,  בצירוף כל המסמכים הנדרשים.

למי מוגשת הבקשה

• בקשה לפתיחת הליכים ליחיד המוגשת ע"י היחיד תוגש באופן מקוון דרך אתר  הממונה. במקרה שהיקף החובות המוצהרים נמוך מ 150,455 ₪ הבקשה תועבר לטיפול ברשות האכיפה והגביה.
• במקרה שסך החובות המוצהרים החובות המוצהרים  גבוה מ 150,455 ש"ח הבקשה תטופל ע"י ממונה על הליכי חדלות פירעון אשר יחליט על מתן צו פתיחת הליכים או דחיית הבקשה

היכן מתנהלים ההליכים

• רשות האכיפה והגבייה– הליך חדלות פירעון הנפתח לבקשת חייב ובו היקף החובות המוצהר נמוך מסך של 150,455 ₪ יתנהל ברשות האכיפה והגבייה. ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בה קיים מסלול חדלות פירעון במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל של החייב או במחוז שבו מתגורר החייב או מנהל את עסקיו. בהיעדר מחוז, יתנהל ההליך בלשכת ההוצאה לפועל המתאימה במחוז ירושלים. ההליך יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון. הליך חדלות פירעון המתנהל ברשות האכיפה והגבייה יתחיל בניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים. רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה רשאי להעביר את ניהולו של הליך חדלות הפירעון לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובית משפט השלום.
• הממונה– הליך חדלות הפירעון הנפתח לבקשת חייב ובו היקף החובות המוצהר גבוה מסך של 150,455 ₪ ינוהל על ידי הממונה ובבית המשפט המוסמך לדון בהליכים אלו הוא בית משפט השלום. הצו לפתיחת הליכים ניתן על ידי הממונה. כמו כן, גם בקשות ביניים לאורך חיי ההליך מוכרעות על ידי הממונה בהתאם לסמכויותיו בחוק. בקשות הנושאות אופי של סכסוך בהתאם להוראות החוק יועברו להכרעת בית המשפט
• בית משפט השלום– הליך חדלות פירעון הנפתח לבקשת חייב ובו היקף החובות המוצהר עולה על סך של 150,455 ₪ יתנהל בבית משפט השלום במחוז המתאים על פי כתובת המגורים המוצהרת של החייב, או במקום בו הוא מנהל את עסקיו, או במקום בו מצויים נכסיו. בהיעדר מחוז, יתנהל הליך חדלות הפירעון בבית משפט השלום במחוז ירושלים. הדיון העיקרי בהליך חדלות הפירעון בו ניתן הצו לשיקום הכלכלי מתקיים בבית משפט השלום.

**בית המשפט המחוזי –הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לתאריך כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לתוקף (15/09/2019), ימשיכו להתנהל בבתי המשפט המחוזיים, בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

שלבי הליך חדלות פירעון לחייב יחיד שנפתח ע"י החייב עצמו

משך ההליך הוא כ-4 שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קבלת ההפטר.
הליך חדלות הפירעון של חייב יחיד כולל מספר שלבים:

• שלב א'- פתיחת ההליך– ממועד הגשת הבקשה ועד למתן הצו לפתיחת הליכים. במהלך תקופה זו הנמשכת כ-30 ימים, יבחן הממונה את בקשת החייב לצורך מתן החלטה. בשלב זה יכול הממונה לבקש השלמת מסמכים או לזמן את החייב לדיון במשרדי הממונה. בתום תהליך הבחינה ייתן הממונה החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים או דחייתו. הצו יכלול חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות ויטיל על החייב מגבלות הקבועות בחוק.
• שלב ב'- תקופת הביניים– ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי. נמשכת כ-11 חודשים.במהלך תקופת הביניים על החייב לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים, לשתף פעולה עם הנאמן ועם הממונה ולקיים את החלטות הממונה ובית המשפט. במהלך ששת החודשים הראשונים שבתקופת הביניים, יגישו הנושים של החייב תביעות חוב לנאמן. הנאמן יערוך בירור על אודות הנסיבות שהביאו את החייב לפתיחת הליך חדלות הפירעון, ישלים פרטים ומידע על אודות החייב, יברר אודות נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות וידווח לממונה על התנהלות החייב ממועד פתיחת ההליך ועל ממצאי הבירור שערך.במקביל, הנאמן יבדוק את תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים, יקבע לגבי כל תביעת חוב מהו היקף החוב וסוג החוב. בסיום תהליך בדיקת תביעות החוב יתגבש היקף חובות החייב וסיווגם.בתקופת הביניים יכול כל אחד מהצדדים בהליך להגיש בקשות לממונה או לבית המשפט בהתאם להוראות החוק.הממונה יקבל דיווחים מהנאמן על אודות התנהלות החייב, יכריע בבקשות שיוגשו אליו בהתאם להוראות החוק, ולקראת סוף תקופת הביניים יגבש תכנית לשיקום כלכלי לחייב, אותה יגיש לבית המשפט.
• דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי– הדיון בבית המשפט נערך על בסיס דו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן והמלצת הממונה על תכנית לשיקום כלכלי לחייב. לדיון מתייצבים הצדדים בהליך, ורשאי להתייצב כל בעל עניין בהליך. בדיון זה בית המשפט יקבל החלטה על מתו צו לשיקום כלכלי או על ביטול ההליך, כמו כן יכול בית המשפט לדחות את ההחלטה ולתת הוראות נוספות צו לשיקום כלכלי יכלול את התנאים לשיקומו הכלכלי של החייב, וביניהם: תקופה מוגדרת בה ישלם החייב תשלומים לקופת הנשייה, נכסים אשר ימומשו לטובת פירעון החובות, אופן מימוש הנכסים, מגבלות אשר יחולו על החייב בתקופת השיקום הכלכלי, לעיתים הצו יכלול חובת השתתפות של החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הצו יגדיר מאילו חובות עבר יקבל החייב פטור בסיום ההליך, בהתאם להוראות החוק.הפטר לאלתר- כאשר בית המשפט ימצא כי יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב בצו השיקום הכלכלי הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי.במקרה בו ימצא בית המשפט כי החייב ניצל את הליך חדלות הפירעון לרעה או לא שיתף פעולה עם הנאמן והממונה או הפר את המגבלות אשר הוטלו עליו באופן הפוגע מהותית בניהולו התקין של ההליך, יורה בית המשפט על ביטול הצו לפתיחת הליכים וכיצד יש לנהוג בנכסים אשר הצטברו בקופת הנשייה. במקרה זה, לא יינתן לחייב פטור מחובות העבר.
• שלב ג' – תקופת השיקום כלכלי– הינה תקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. נמשכת כ-3 שנים. בתקופה זו על החייב לעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, כלומר לשלם תשלומים לקופת הנשייה, לסייע במימוש הנכסים לטובת פירעון החובות, ולעמוד בכל תנאי נוסף שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי. הנאמן יעקוב אחר קיום התכנית לשיקום כלכלי על ידי החייב וידווח על כך לממונה. כמו כן, הנאמן יפעל למימוש נכסי החייב בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי, ויעביר את תמורת המימוש לקופת הנשייה.במהלך התקופה, הממונה יפקח על עבודתו של הנאמן ויכריע בבקשות אשר יוגשו בהתאם להוראות החוק.במקרה בו ידווח לממונה כי החייב אינו עומד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ישקול הממונה הגשת בקשה לבית המשפט לביטול הצו לפתיחת הליכים וההליך בכללותו.גם בסמוך לסיום תקופת השיקום הכלכלי הנאמן והממונה יבחנו את עמידת החייב בתכנית השיקום הכלכלי לקראת אישור ההפטר.
• הפטר– הממונה יאשר כי החייב עמד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ולאחר מכן יהיה החייב פטור מחובות העבר, בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי.

תקופת שיקום כלכלי שאינה קצובה בזמן

במקרים מסוימים, כאשר מתקיים אחד מהתנאים להארכת התקופה בשל מעשה שעשה החייב בנסיבות חמורות ובחוסר תום לב, רשאי בית המשפט לקבוע תקופת שיקום כלכלי שאינה קצובה בזמן.

למשרדנו ניסיון רב והצלחה מוכחת בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי , משרדנו מעניק ייעוץ וליווי מקצועי בכל שלבי ההליך המשפטי מתוך היכרות מעמיקה עם התחום והמידע המתחדש לפרטים ויעוץ מקצועי התקשרו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
משרד : 04-8408980 נייד : 050-7660196

[embeddoc url="https://amoyal-law.co.il/wp-content/uploads/2018/04/amoyal-law.pdf" viewer="google"]